מחבר: omadmin

  • ”ח.פ.ץ” עשור, בוגרות ”אמן” מציגות

    ”ח.פ.ץ” עשור, בוגרות ”אמן” מציגות

    לרגל ציון עשור לפעילות ”אמן”, אפשרנו לבוגרות מכל השנים להציג עבודותיהן, אשר נעשו לאחר סיום הלימודים ויש בהן מן ההקשר אל הנושא הכללי ח.פ.ץ.

  • ”ח.פ.ץ”

    ”ח.פ.ץ”

    ”ותעש בחפץ כפיה” תערוכת בוגרות בית הספר הגבוה לאמנויות “אמן” מסכמת את מסלול ההכשרה המיוחד שעברו הבוגרות ומאפשרת הצצה אל העשייה האמנותית המגוונת שבו. התערוכה כוללת, מלבד העבודות שנזכרו לעיל, עוד יצירות רבות מרשימות ומרגשות. השנה מציינת התערוכה גם עשור לפעילותו הברוכה והייחודית של המרכז, והיא מארחת גם עבודות של בוגרות המגמות השונות משנים קודמות לצד יצירותיהן של המסיימות הטריות של שנת הלימודים תשע”א. דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ (משלי פרק לא פס’ יג’) אבן עזרא: בחפץ כפיה – כאילו הכפים חפצות לעשות וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה אֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן אֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת הַשֵּׁשׁ: שמות פרשת ויקהל פרק לה (כה) משיבת נפש (רבי יוחנן ב”ר אהרן לוריא) שמות פרשת ויקהל פרק לה: וכל אשה חכמת לב בידיה טוו וכו’ ויביאו מטוה . על הכוונה ואהבת את ה’ אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך, שלא הספיק להם הנדבה שהביאו את המטוה שהרי בממונם, כ”א שחיבבו המצוה לעשות בגופם שבידם טוו. רש”ר הירש שמות פרשת ויקהל פרק לה (כה): בידיה טוו . מה שהאנשים הביאו בחומרי גלם, או בחומרים המעובדים בידי אחרים, זאת הזדרזו הנשים לטוות במו ידיהן, והן שמחו בעבודת עצמן למען מפעל המשכן. .. בכך הוכיחו הנשים הללו את שאר רוחן ואת תכונת נפשן הנשית האמיתית, ושני אלה קרויים כאן “חכמה”. הבחירה ב ח.פ.ץ. כנושא לתערוכת אמנות מציעה לבחון את רלוונטיות המושג עצם/אובייקט בעשייה האמנותית, ביצירת אובייקטים או בטיפול ועיסוק בחפצים שונים.

  • ”פרט וכלל”

    ”פרט וכלל”

    נושא התערוכה מנסה לבדוק את יחסי הגומלין בין הפרט והכלל מהיבטים שונים.

  • כיתות אמן 1

    כיתות אמן 1

    בפרויקט הנוכחי, ניתנה ההזדמנות לסטודנטיות ”אמן” לממש את ידיעותיהן בעשייה אמנותית בהדרכת אמנים ידועים שם בתחומי הצילום, הצורפות, הציור ומגזרות הנייר.

  • כתבה: מציירים את ירושלים

    כתבה: מציירים את ירושלים

    זה קרה לפני כשנה. באוירה חגיגית התכנסו מאה ילדי חמד באולם האירועים של מתנ”ס רוממה, כשהם מלווים בהורים, באחים ובאחיות, בסבים ובסבתות ובמבקרים נוספים. על כתלי האולם היו תלויים ציורים רבים, והנאספים עברו מאחד לשני והתבוננו בהם. “את זה אני ציירתי”! “ואת זה אני ציירתי”! “הנה הציור שלי”! נשמעו קריאות הצהלה מסביב. הכתבה התפרסמה במגזין השבועי ילדים של משפחה בכ”ז באייר תשס”ט בעקבות תחרות הציורים שהפיקה החטיבה הקהילתית ב-”אמן”.