מאת: שלומית פלדור
מה עניין שמיטה אצל אמנות?
”אמר הקב”ה לישראל זרעו שש והשמיטו שבע כדי שתדעו שהארץ שלי” (מסכת סנהדרין) .
שנת השבע מעמידה במבחן את תחושת הבעלות ושומטת את הקרקע מתחת לחיפוש שלנו אחרשליטה באספקטים שונים בחיינו. המורכבות של הצורך שלנו בשליטה בצד היכולת להרפות ולהפקיר את מה שנדמה בעיננו כשייך לנו, קיימת גם בתהליך היצירה בשדה האמנות. העשייה האמנותית נוצרת מתוך השראה ודחף ליצור, אך לא פחות מכך מתוך לימוד וידע רב ומתוך שליטה ,וירטואוזית לעיתים, בחומרים ובטכניקות עבודה שונות. אולם, ההבדל בין אומנות לאמנות טמון דווקא ביכולת לשהות במקום שאינו בטוח, במקום של חיפוש, של ביקורת עצמית וביכולת להתבונן, לבחון את עצמנו ולמצוא את הרגע החמקמק שבו היצירה מתקיימת באופן עצמאי ושבו היא שלמה (לאו דוקא מושלמת) – ולהרפות.
שנת השביעית באמן נשאה פירות והנה הם ”מופקרים” – עוברים מן הסדנאות ומרשות היוצרות אל חללי התצוגה שהם רשות הכלל, ונתונים לפרשנות, חדשה אולי, של המבקרים בתערוכה.התערוכה בשנה זו מאפשרת הצצה אל השלבים השונים בהתפתחות האמנותית הנוצרת במסגרת ”אמן”: פרוייקט גמר של מסיימות המסלול ללימודי תעודה, עבודות שיצרו סטודנטיות במהלך השנה במסגרת התרגילים בקורסים השונים, ועבודות שיצרו בוגרות ”אמן” במסגרת ”חממת אמן” שנפתחה השנה.
