”חממת אמן”
החממה, היא מסגרת ייחודית המייצרת פלטפורמה לבוגרות ”אמן”, כדי לסייע להן להפוך לאמניות עצמאיות. השנה זו השנה השנייה בה פועלת החממה. אל הבוגרות הוותיקות הצטרפו גם בוגרות חדשות. המפגש בין הבוגרות הוותיקות לחדשות היה פורה והמפגשים המשותפים תרמו לכולן. הבוגרות הוותיקות מתמקדות יותר בשיח הפנימי ובמעבר מסימבוליזם פשטני לחיפוש הצורה כמהות, ואילו החדשות הביאו איתן רעננות, סקרנות, התלהבות וחומרים מפתיעים הן אף הרחיבו את הדיון לכיוונים מעניינם. הבוגרות תרמו את חלקן במתן הארות והצעות מניסיונן.
המפגשים עם בוגרות ”אמן” בינן לבין עצמן ובינן לבינינו היו מרתקים. התחלנו במפגש עם הקונקרטי והמשכנו בניסיון לעבור אל המופשט, לאחר מכן, העלינו נושאים מעולמות שונים החל מפעולות פשוטות ביומיום ועד לנושאים מן המקורות. כל אלה היו מעין הקדמה ל”מעשה האמנותי”, לתהליך של חיפוש בדרך של שאילת שאלות עד למציאת השפה האישית של כל אחת. רוב המפגשים סבבו על הפעולה על החומר ועם החומר, הנגשת טכניקות וגישות חדשות ובעיקר חתירה להבנה של החומר כמהות העומדת בפני עצמה. תהליך העבודה היה בעינינו הדבר החשוב ביותר ובוגרות שהתמידו ועבדו באופן עקבי, עברו תהליך מדהים. ניסיונות העבודה של הבוגרות בחומרים ובטכניקות השונות, יצרו מפגשים חדשים ומרגשים ולעתים מנוגדים בין החומרים. הדיונים בשלב זה היו מרתקים גם במישור הטכני-חומרי וגם במישור הרעיוני – מהותי.
היה זה רגע מכונן כשהתחלנו לראות עבודות שלא יכולנו לקטלג אותן: האם זו עבודה קרמית או צורפות מובהקת, האם זה תכשיט או אובייקט בחלל? היה מפעים לראות כיצד בוגרות ממחלקה מסוימת עובדות בטכניקות הקשורות למחלקות אחרות ועוברות מצילום לרישום ולקרמיקה או למתכת כדי להביע את הרעיון שניסחו לעצמן. הרגע הזה היה רגע של שמחה גדולה מאוד עבורנו. לקיחת האחריות לעבוד בו זמנית על חומרים שונים ולעבור בין הטכניקות השונות היא בדיוק דרכו של האמן, יש בה חירות גדולה מחד ומחויבות לתהליך הבירור מאידך. זה רגע שבו מבינים כיצד קורה הנס הזה שנקרא יצירה.